המושג "אוטיזם", ובכללו התואר "אוטיסט", נשמע לרבים מפחיד ומאיים. הדעה הרווחת בציבור היא שילדים ומבוגרים הנמצאים על הרצף האוטיסטי הם יצורים חסרי הבנה, חסרי תקווה ואין להם סיכוי להשתלבות בקהילה ולקבל יחס הוגן.

ההתייחסות לילדים מוגבלים ובמיוחד לאוטיסטים לוקה בסטיגמטיות יתר. הרבה דעות קדומות ותפיסות מיושנות מעורבות במבט עליהם מבחוץ: מסכנים, טיפשים, חסרי יכולת לנהל חיים וחסרי אפשרות להשתלב בין אנשים רגילים. למרות זאת, במציאות, ילדים או אנשים עם אוטיזם עשויים להיות מוכשרים ומוצלחים במיוחד. על ידי טיפול נכון הם יכולים להתפתח ולהתקדם, לרכוש כישורים, לפתח יכולות תקשורתיות, ובמקרים מסוימים אפילו להשתלב בקהילה.

לאוטיסטים ישנן הזדמנויות לקידום והשתלבות. כשכל זה נעשה בטיפול נכון ומותאם אישית ובצורה אינטנסיבית – הילדים רוכשים כלים לתקשורת ומצליחים להתקדם: נוצר שינוי משמעותי בשיפור התנועה המוטורית, והם מקבלים כלים יעילים כדי לתקשר ביחסים בינאישיים. כל זה  – על מנת להשתלב ולהיות חלק מהחברה ולהרגיש שווי גיל.

כדי לקדם ילד רגיל ובריא, צריך לגשת אליו בצורה אינדוידואלית. "חנוך לנער על פי דרכו". האם אין הלוקים באוטיזם שונים מהם? האם כדי לקדם ילד הלוקה באוטיזם, צריך לגשת אליו בגישה תבניתית ושבלונית?

איפה מטפלים באוטיזם?

מוסדות חינוך מיוחד, כמו למשל 'סולם', משתמשים בשיטת DIR המתבססת על טיפול אישי. טיפול זה כולל: פיתוח מערכת יחסים בין הילד למטפל/ת, היכרות עם האופי, האישיות, הסביבה וההעדפות של האוטיסט. בכל מערך הטיפול הזה – משתלבים גם ההורים, כאשר גם הם לוקחים חלק משמעותי בטיפול.

אז מה הסוד כאן?

הסוד הוא בטיפול מותאם אישית המתבסס על למידת האוטיסט לעומק, הכרה בכוחות וביכולות, היכרות עם האישיות של כל אוטיסט והרקע שלו, וקידום הדרגתי. סולמוטיזם.

(סולמוטיזם אינו מונח מקצועי קיים – אלא מילה חדשה שיוצרי אתר זה הגו. להרחבה ראו פה.)

השיטה נוחלת הצלחות רבות הן במישור המעשי, אך לא פחות מכך במישור התפיסתי. יותר ויותר אנשים מבינים היום שלכל ילד מיוחד יש אופי ואישיות משלו. כל ילד הוא עולם, ולכל ילד מגיע הזדמנות שווה להצליח ולפרוח בעולם.

ולכל ילד מגיע הזדמנות שווה להצליח בעולם, ללא תלות במגבלות שקושרים אותו.