שיטת DIR באה לסייע ולקדם ילדים עם אוטיזם וקשיי תקשורת במטרה להביא אותם לרמת השתלבות בקהילה. השיטה מקדמת אותם מבחינה תקשורתית ורגשית. השיטה יוצאת לפועל תוך התבוננות בצרכי הילד, בהרגליו ורצונותיו. שיטת הDIR מתייחסת לילד האוטיסט כילד בעל אישיות משלו וכבעל פוטנציאל להתקדם ולהתפתח כמו ילד רגיל.
המילה DIR מסמלת את ראשי התיבות של העקרונות עליהם מתבססת השיטה, שלפיה בונים מערכת תוכנית מותאמת לכל ילד באופן אינדיבידואלי:
בחלק זה בוחנים באיזה שלב התפתחותי הילד נמצא. את השלבים ההתפתחותיים הרכיבו על פי צפיה בהתפתחותם התקינה של ילדים רגילים. כל שלב התפתחותי הוא כמו שלב בסולם שמאפשר לילד להגיע לשלב הבא בהתפתחות. חלק מהשלבים מתקיימים במקביל, וישנה אינטראקציה תמידית בין שלבי ההתפתחות השונים.
החלק ההתפתחותי התקין בילדים רגילים מתחלק ל-9 שלבים התפתחותיים – החל מגיל לידה ועד לבגרות. בחלק זה מתייחסים לקבלת גירויים מהסביבה, לתקשורת ולתגובות כלפי הסביבה, ליכולת הבעת רצונות ועוד.
החלק השני מתייחס לאופן האינדבידואלי והספציפי שאיתו הילד קולט את העולם. בוחנים את הילד – כיצד גירויים סביבתיים משפיעים עליו, ואיך הוא קולט אותם מהסביבה ומגיב אליהם אחרת מאנשים אחרים.
לכל אחד תחומי עניין שונים, נטיות שונות וסגנון ייחודי, וילדים עם קשיי תקשורת לא שונים בכך. בשיטה זו מתבוננים בילד ולומדים מהם יכולותיו האישיות, חוזקותיו וחולשותיו, הדברים המעניינים אותו או ההפך. הרעיון מתבסס על ההנחה, שיצירת קשר עם הילד צריכה לבוא לידי ביטוי על ידי התחשבות בהעדפותיו ובסגנונו האישי. התוצאה שאליה חותרים היא, שהקשר המתהווה יהיה קשר עם משמעות ולטווח ארוך.
החלק השלישי הוא הקשר בין הילד לבין האנשים החשובים בחייו והסובבים אותו. בתחילת הדרך מתייחסים בעיקר להורים ומטפלים, ובהמשך מתרחבים אף לקשרים רחבים יותר. אופי הקשר ומרקם היחסים מהווה בסיס איתן וקריטי בהתפתחותו של הילד.
דרך מערכות יחסים ותקשורת בינו לבין הסביבה הקרובה הילד לומד על עצמו ועל העולם.
שילובם של כל החלקים האלו מסייע לילד להתפתח בתחומי התקשורת השונים. הילד לומד לפתח אסטרטגיות תקשורתיות אישיות ולהתקדם. השילוב עוקף, כביכול, את קשיי התקשורת עימם מתמודד הילד. מעבר לכך – השיטה מנסה ואף מצליחה לתת להם מענה באמצעות טיפול ישיר או מעקף לקושי.
בשיטה זו מתאימים תוכנית ייחודית וספציפית לילד בעל קשיי תקשורת על הרצף. מכך, יוצא שבונים את התוכנית על פי צפיה על התנהלותו ויכולת התקשורת שלו עם הסביבה. כשמרכיבים את התוכנית מתייחסים לשלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא (שעל פי רוב אינו תואם את הגיל האמיתי שלו). בנוסף, מתייחסים גם לדרך הייחודית שלו לקלוט את העולם וכיצד הוא מושפע מהסביבה. התוכנית משלבת הרבה פעילות ועניין עם סביבתו הקרובה, ועל כן ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך ומהתוכנית.
אפשר לקרוא בהרחבה על שיטת טיפול זו בקשיי תקשורת באתר של סולם.
