להבין את העולם

שלב 2: קליטה וייצוג

הלב הוא מחסן גדול, יש בו מרכז קליטה עצום מימדים. הלב קולט אינספור גירויים חיצוניים, והם מקבלים ייצוג - משמעות, והבנה. בתוך הלב מתאחסנים כל הרגשות הכמוסים של האדם, הרצונות, הדברים שהוא טוב בהם וגם מה שהוא מתבייש בו. המחסן סגור במנעול והמפתח יינתן רק למי שהלב נותן בו אמון, למי שהוא מרגיש בנח להיות איתו פתוח.

כאשר תינוק רך רעב הוא בוכה. לאחר מכן הוא מקבל את המזון הדרוש לו ושומע את קולה של אימו, את מגעה ואת חומה. עדיין הוא לא מקשר בין החושים אלא חווה כל חוש בנפרד. למרות שהוא קולט גירויים מבחוץ, הוא לא מקשר אותם למה שהם מייצגים. השלב בו מתקיים קליטה וייצוג – מבשיל בהמשך.

בהמשך התפתחותו (2-7 חודשים) הוא יידע לזהות את הקשר בין החוויות התחושתיות-רגשיות המשותפות הללו שהוא קלט. בהמשך, הוא גם יבנה לעצמו ייצוג פנימי של רגשות חיוביים כמו – חום, אהבה והנאה.

הייצוג הפנימי החיובי הראשוני הזה שהוא חווה מצד המטפלים הקרובים אליו מהווה בסיס לקשירת קשרים חברתיים גם במעגל הרחוק יותר.

ובקצרה – קליטה וייצוג – קליטה של גירויים חיצוניים ומה שהם מייצגים.

הנושא קליטה וייצוג - איך הוא מתבטא אצל ילד אוטיזמותק?

כאשר התינוק סובל מלקות כלשהי, הייצוג הפנימי החיובי משתבש. הדבר גורם להתעלמות מקולות, ממגע, מריח, הסטת המבט או הירתעות. הוא מתקשה להגיב לגירויים סביבו.

תינוק רעב או מבוהל מגיב בבכי אבל תינוק שיש לו קושי בוויסות רגשי אינו יודע להתמודד בצורה מאורגנת עם המצב. המצב לא מגיע אל פתרונו וזה משפיע לרעה על איכות יצירת הייצוגים הפנימיים החיוניים להשתלבות בחברה.

היכן המפתח לליבו של האוטיזמותק?

הסולמוטיזם מנסה להשיג את המפתח אל המחסן, אל הלב. הטיפול עפ"י שיטת dir מתמקד ביחסים הבין-אישיים ובאינטראקציות, לכן תפקיד המטפל לזהות את היוזמה או העניין של הילד ולעקוב אחריהם, להיות מעורב במשחק עמו ולהיכנס לעולמו.